מרתה ביבסקו
 | |
| לידה |
28 בינואר 1886 בוקרשט, ממלכת רומניה  |
|---|---|
| פטירה |
28 בנובמבר 1973 (בגיל 87) הרובע הרביעי של פריז, צרפת |
| שם לידה |
Marthe Lucie Lahovary |
| מדינה |
צרפת, רומניה |
| שם עט |
Lucile Decaux |
| שפות היצירה |
צרפתית, רומנית |
| בן או בת זוג |
ג'ורג'ה-ולנטין ביבסקו |
| צאצאים |
Valentine Bibesco |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
מרתה ביבסקו (ברומנית: Martha Bibescu ובצרפתית: Marthe Bibesco; 28 בינואר 1886 – 28 בנובמבר 1973) הייתה סופרת ומשוררת רומניה שכתבה בצרפתית ופרסמה קרוב לארבעים ספרים, בחלקם תחת שם העט "לוסיל דקו" (Lucile Decaux). בתו של יון לאחוברי שהיה שר חוץ של רומניה ושגרירה בצרפת, בתה של סמרנדה ממשפחת מברוקורדט, משפחת שליטים בנסיכויות הרומניות, ורעייתו של הנסיך ג'ורג'ה-ולנטין ביבסקו.
מי, שעתידה הייתה להיות מרתה ביבסקו, נולדה כמרתה לאחוברי במשפחה מיוחסת מאוד, בבוקרשט, בירת רומניה. היא חונכה במנזר בבלגיה והוקנו לה שתי שפות ושתי תרבויות, רומנית וצרפתית. מרתה הייתה השלישית מבין ארבעת ילדי הזוג לאחוברי, בן ושלוש בנות. הבן מת בצעירותו והאם לא התנחמה על כך. עיקר הטיפול במרתה נפל בחלקם של שני גברים, אביה וסבה מצד אימה, אלכסנדרו מברוקורדט, שכונה גם "הדוב".
ב-1901, כשמרתה הייתה בת 15, פגשה את ג'ורג'ה-ולנטין ביבסקו ושני הצעירים היפים והעשירים נמשכו הדדית, ב-24 באוקטובר נחתמו האירוסים. ב-21 ביוני 1902 התחתנו מרתה וג'ורג'ה-ולנטין ביבסקו וב-27 באוגוסט 1903 נולדה בתם היחידה, ולנטינה.
לאחר הלידה המליץ הרופא למרתה להימנע מיחסי מין במשך שנתיים. ג'ורג'ה ביבסקו לקח לעצמו מאהבות ובהמשך נהגה כך גם רעייתו. למרות קישריהם מחוץ לנישואין הם היו ביחסים טובים ותמכו האחד בזולתו בעיתות מצוקה, כך כשמרתה עברה ניתוח ב-1924 וכך לאחר התאונה האווירית של בעלה ב-1931.
בני הזוג התגוררו בארמון של משפחת ביבסקו, בפוסדה, לא רחוק מבית החרושת למלט של משפחת ביבסקו, שנוהל על ידי ג'ורג'ה-ולנטין ביבסקו והכנסותיו היוו עיקר ההכנסה של הזוג[1].
ביבסקו היה אחד משלושת הראשונים שהביאו מכוניות לרומניה. ב-5 באפריל 1904 הקים את מועדון המכונית ברומניה, המועדון השישי מסוגו בעולם, שהיו בו 27 חברים, כולל שתי נשים, אחת הנשים הייתה רעייתו, מרתה ביבסקו[2].
הנסיעה לאספהאן
[עריכת קוד מקור | עריכה]החיים בפוסדה היו שקטים ומשעממים, לכן ביבסקו שמח לקבל על עצמו שליחות מטעם קרול הראשון, מלך רומניה אל השאה הפרסי. חלק נכבד מהדרך עד אספהאן ובחזרה עשו ביבסקו ומלוויו בשיירת מכוניות. ביבסקו כלל במשלחת את רעיתו, מרתה ביבסקו, את בני דודיו, הזוג מיכאי ומריה פרקידה, את עמנואל ביבסקו, ששימש גם כמתורגמן מול דוברי הרוסית ואת הטניסאי והסופר הצרפתי יליד שווייץ, ז'אן שופר (Jean Schopfer), שהיה מוכר תחת שם העט קלוד אנט וכתב ספר על הנסיעה הזאת. התלוו גם שלושה מכונאים, אחד שווייצרי, קלר, אחד צרפתי, יוג'ן, ואחד רומני, גיורגי[3].
החבורה יצאה ב-11 באפריל 1905, ברכבת, מבוקרשט אל ג'יורג'יו ומשם הפליגו בספינה אוסטרית עד גאלאץ, שם המתינו להם שלוש מכוניות, שתיים תוצרת מרצדס ואחת תוצרת פיאט. מכונית מרצדס אחת הייתה בעלת 40 כוח סוס, השנייה בעלת 20 כוח סוס והפיאט בעלת 16 כוח סוס. הם נסעו בדרכים שלא שימשו בעבר למכוניות, אלא לעגלות וכרכרות. מגאלאץ הפליגו בספינה רוסית עד איזמאיל, שם ירדו עם מכוניותיהם וחלק ממטענם, בעוד שחלק נוסף של המטען נשלח עם הספינה לאודסה[4]. הם חצו במכוניות את בסרביה והגיעו לחצי האי קרים, שם ביקרו את מקסים גורקי ששהה שם ביאלטה, במגורים כפויים. הם הפליגו בספינה בים השחור עד בטומי ונסעו בהרי הקווקז דרך טביליסי ובאקו עד שהגיעו ללנצ'ראן, בממלכת פרס, שלושה שבועות אחרי שיצאו מבוקרשט.
המסלול בפרס עבר דרך ראשת, טהראן וקום עד שהגיעו לאיספהן. הם שבו לרומניה דרך קום, טהראן וראשת ובבטומי הפליגו בספינה עד קונסטנטינופול עם עצירה בדרך בטרבזון. מכאן המשיכו בנסיעה דרך חצי האי הבלקני בחזרה לרומניה.
המסע, שהיה חדשני וחלוצי מאוד לתקופתו, עורר סקרנות רבה ונכתבו עליו שני ספרים, שזכו להצלחה, Les roses d'Ispahan. La Perse au automobile (ורדי איספהן. לפרס במכונית), מאת קלוד אנט, שיצא לאור בצרפתית ב-1906 ו-Les Huit Paradis (שמונת גני העדן) מאת מרתה ביבסקו, שיצא לאור בצרפתית, ב-1908.
ארמון מוגושואיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1911, קנה ג'ורג'ה-ולנטין ביבסקו את ארמון מוגושואיה כשהוא הרוס וחרב. גם במהלך מלחמת העולם הראשונה הופצץ המקום. הארמון נקנה על ידי ביבסקו כמתנה לרעייתו, מרתה ביבסקו, אשר דאגה לשיפוצו על חשבונה.
מיצירותיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1908 Les Huit Paradis (שמונת גני העדן).
- 1912 Alexandre Asiatique (ou l'histoire du plus grand bonheur possible) (אלכסנדר האסיאתי או ההיסטוריה של האושר הגדול ביותר שבנמצא).
- 1923 Isvor, Le Pays de Saules (מעין, ארץ עצי הערבה).
- 1923 Le Perroquet Vert (התוכי הירוק).
- 1927 Le destin du lord Thomson of Cardington (גורלו של לורד תומסון מקרדינטון).
- 1927 Catherine-Paris (קתרין-פריז).
- 1927 Une victime royale, Ferdinand de Roumanie (קורבן מלכותי, פרדיננד מרומניה).
- 1928 Au bal avec Marcel Proust (בנשף עם מרסל פרוסט).
- 1928 Noblesse de robe (אצילות הגלימה).
- 1931 Croisade pour l’anémone (מסע צלב למען כלנית).
- 1935 Une fille inconnue de Napoléon (בת לא ידועה של נפולאון).
- 1935 Le rire de la Naïade (הצחוק של הנאיאדות).
- 1935 Égalité (שוויון).
- 1953 Théodora, le cadeau de Dieu (תאודורה, מתנת האל).
- 1956 Churchill ou le Courage (צ'רצ'יל והאומץ).
- 1957 Elizabeth II (אליזבת השנייה).
- 1960 La Nymphe Europe (נימפת אירופה).
- 1970 Le Confesseur et les poètes (כומר הווידוים והמשוררים).
- 1972 Échanges avec Paul Claudel (ההתכתבות עם פול קלודל).
יצירות שפרסמה תחת שם העט לוסיל דקו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Le Tendre Amour de Napoléon : Marie Walewska 1936 (אהבתו העדינה של נפולאון: מרי ולסקה)
- Charlotte et Maximilien : les Amants chimériques 1937 (שרלוט ומקסימיליאן: הנאהבים הדמיוניים)
- Katia : le Démon bleu du tsar Alexandre 1938 (קטיה: השטן הכחול של הצר אלכסנדר)
- Louison : le Bel Amour du dernier roi de France 1938 (לואיסון: האהבה היפה של המלך האחרון של צרפת)
- Loulou, prince impérial 1939 (לולו, נסיך אימפריאלי)
- Pont-l'Abîme : ou la Grande passion de la duchesse de Baume 1947 (פונט ל'אבים או התשוקה הגדולה של הדוכסית דה בום)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Tinerețea Marthei Bibescu - Prințesa și cele opt paradisuri (ברומנית)
- Princess Marthe Bibesco An Inventory of Her Papers at the Harry Ransom Center: (באנגלית)
- Martha Bibescu, frumoasa prinţesă cu nenumăraţi amanţi. Ce s-a întâmplat când unul dintre iubiţii ei, spion, i-a încredinţat nişte documente secrete (ברומנית)
- Viaţa de film a prinţesei Martha Bibescu „cea mai frumoasă şi mai inteligentă femeie a României“ – poveşti de amor cu bărbaţi celebri, trădare şi exil dureros (ברומנית)
- Iubirile Marthei (ברומנית)
- Mogoșoaia Marthei Bibescu & călătoria ei spre Ispahan (ברומנית).
- Picătura de istorie: Martha Bibescu, prințesa de la Palatul Mogoșoaia (ברומנית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Tinerețea Marthei Bibescu - Prințesa și cele opt paradisuri (ברומנית)
- ^ Scandalul plăcuțelor. De la Bibescu a plecat totul! El a avut primul număr preferențial din România: ”0”. Prefectura Capitalei i-a dat ”prin spate” bucata de metal (ברומנית)
- ^ La Perse en automobile עמוד XII (בצרפתית)
- ^ Claude Anet, „Trandafirii Ispahanului” (ברומנית)